בנם של אילנה ויוסף. עידן נולד בקריית שמונה ביום ל' בשבט תשמ"ח (17.2.1988). ילד שני להוריו, אח קטן לאביעד ואח גדול לאורן ולנועם.

עידן היה ילד מיוחד, כך אמרו עליו כולם, החל במטפלות בגן והמשך באנשים שהכירו אותו בכל שלב בחייו. כבר בגיל שנתיים ידע לדבר ולהתנסח יפה. ילד בוגר ועצמאי שהסתדר בכל מקום, תמיד ידע מה עליו לעשות. מילדותו ניכר שהוא ילד מחונן, מוכשר ובוגר לגילו, מצחיק מאוד וחברמן.

עידן גדל והתחנך בקריית שמונה. הוא למד בבית הספר היסודי "רמב"ם" שבעיר, ומראשית לימודיו הצטיין. באספות הורים שמעו הוריו תמיד מהמורים כמה מוצלח בנם וכי הוא צפוי להגיע לגדולות.

גם בבית הספר התיכון "ישיבתית המתמיד דרכא" הצטיין בלימודים ואף "קפץ כיתה" מכיתה ח' לכיתה י'. הוא שילב לימודי קודש עם לימודים במגמת מחשבים וקולנוע, וסיים בגרויות בממוצע 109, מהציונים הגבוהים בתולדות בית הספר. באותה שנה אף זכה לתואר "בוגר מצטיין ארצי של משרד החינוך".

הוד מלמד, המחנך של עידן מכיתה י' ובמשך שלוש שנים, סיפר: "תמיד לחנך זו זכות, אך לחנך בכיתה בה אתה נמצא – הייתה זכות מיוחדת... היית בטופ בכל מקצוע לימודי, אבל לא זה מה שחשוב. כשאמרתי לך שהמבחנים שלך כבר משעממים מרוב שהם מושלמים התחלת להכניס אמרות, בדיחות וחידודים – כדי לוודא שאני קורא הכול. מה שחשוב הוא הדרך בה הגעת לכל דבר, לכל הישג ולכל אדם. אינני זוכר פעם אחת שצעקת, שהרמת קול. אינני זוכר פעם אחת שגערת, שאמרת משהו קשה למישהו. ואף על פי כן היית מרכז לימודי, מגנט חברתי ומופת אנושי".

במקביל ללימודיו בתיכון שימש כמתרגל בשיעורי לשון ותנ"ך בבית הספר "דנציגר" שבקריית שמונה. כן היה חניך בחוגים לתקשורת (שידורי קשת, חדשות ערוץ 2, קרן קרב, בית הספר לקולנוע של מכללת תל-חי ועוד) במשך שנים. הוא למד במרכז מדע ודעת למחוננים ומצטיינים בתל-חי, ובסיום לימודיו כתבה עליו מנהלת המרכז, סימה ריבלין: "בחור מבריק, יצירתי וסקרן. הוא הפגין חשיבה מקורית בכל אשר עשה. במיוחד בלט בעומק החשיבה, יכולת ניתוח והתמדה בעבודות חקר. עידן בעל יוזמה אינטלקטואלית ומסוגל לעבוד בצורה עצמאית..."

עידן היה קשור למשפחתו. בשבתות ובחופשות נהגו כל האחים להתקבץ בבית ההורים ולצפות בסדרות, לשחק במשחק הקלפים "קנסטה", לשחק טניס זוגות וכדורסל זוגות או לצאת לגיחות לנהר הירדן. כל ילדי המשפחה ארגנו יחד את חתונת הכסף של הוריהם בהצלחה מרובה.

מבחינה חברתית היה עידן מקובל מאוד, על כך תעיד הפעילות הענפה שלו: הוא נבחר ליושב-ראש מועצת התלמידים כבר בכיתה ח' וכיהן בתפקיד עד לסוף כיתה י"ב, היה מעורב באופן פעיל בכל אירוע, טקס והפקה של בית הספר, השתתף במועצות תלמידים בית-ספריות ועירוניות, פעל במסגרת הסוכנות היהודית וקהילות יהודיות בחו"ל, סייע לתלמידים מתקשים ועוד.

עשייתו החברתית וההתנדבותית הייתה גם מחוץ לכותלי בית הספר. הוא הדריך תלמידי כיתות ז' עד י' בתנועת "בני עקיבא" והיה נערץ על-ידי החניכים שלו. במסגרת עמותת "אור ירוק" הנחה משפחות והרצה בבתי ספר תיכוניים, כן חילק מזון לנזקקים בקריית שמונה מטעם עמותת "שכן טוב", שהיה שותף להקמתה.

עם סיום לימודי התיכון והוא בן שבע-עשרה בלבד, החל עידן את לימודיו ב"מרכז אקדמי לב" בירושלים, המשלב לימודי תורה ומדע. למד חשבונאות ומערכות מידע, ובאותה עת שימש גם כמתרגל בגרויות בלשון ומתמטיקה בבית הספר למחוננים שבמקום.

דיקן הסטודנטים במרכז, הרב מרדכי מיכאל סולטן, סיפר: "הכרתי את עידן כשבא אלי עם שאלה כלשהי, מיד התרשמתי מהבחור שלפני, בחור אציל ומוכשר מאוד. לכל מקום שהגיע מיד כולם ראו שהוא משהו לא רגיל, הקרין איזו אורה מיוחדת והתחברנו... כלפי חוץ נראה רגיל, אך היה מיוחד. לעניות דעתי הוא היה פשוט צדיק, שהרי עיקר מהות תורתנו הקדושה היא ה'בין אדם לחברו', זו הייתה אישיותו, קודם כל הזולת... היה בחור פעיל מאוד שנמצא בהרבה מקומות ובכל זאת היה מורגש שהוא כאן כל הזמן, בכלל לא הרגשנו בהיעדרו, הוא היה תוסס, מלא חיים".

איתי, חבר ילדות, סיפר עליו כי היה אדם נדיר ומלא עוצמה, שכל אדם שדיבר אתו קיבל את התחושה שהוא מיוחד, שדבריו חשובים. עוד סיפר שבאישיותו הייחודית של עידן שולבו בה בעת כריזמה, שאפתנות, כוח ואינטליגנציה, עם פשטות, רגישות וענווה מעוררות התפעלות.

"חיבורים בלתי אפשריים באדם אחד", תיארו אוהביו. "עידן היה אדם חכם מאוד ומחונן. לעיתים תלמידים חכמים ומחוננים אינם מקובלים כל כך חברתית, אבל הוא היה בדיוק ההיפך מכך, 'מגנט חברתי' שכולם תמיד רצו בקרבתו, מכל שכבות גיל; עידן היה בנאדם אמין מאוד, כל מה שאמר נתפס כאמת מוחלטת, אולם מצד שני, כמי שהרבה לשחק עימו אני חייב לציין שהיה גם תחמן לא קטן. בלי שהרגשנו הוא רימה בקטנה במשחקי קלפים, או גנב כסף מהבנק בלי שאף אחד ישים לב כששיחקנו 'מונופול'; הוא היה אמיץ ואהב אקסטרים, אך מצד שני נכנס תמיד לבהלה כאשר ראה כלב קטן נובח לעברו; היה לו פלייליסט מוזיקלי מגוון, משירים של דודו אהרון וקובי פרץ עד לשירים של שלמה ארצי והביטלס; צפה בתוכניות טראש כמו 'לילה בכיף', ומצד שני לא פספס שום פרק בסדרות איכותיות כמו סיינפלד ונמלטים; הוא ביקר באופן קבוע בכנסים מכובדים של כלכלה, תקשורת, דת וכדומה, אך מצד שני טיפס איתי על עצים בגבעת שחומית בשביל לראות משחק כדורגל של קריית שמונה...

על אף עיסוקיו הרבים, אף פעם לא שכח לעשות גם את הדברים הקטנים שמעלים חיוך אצל סובביו - אם זה להתקשר או לסמס בימי הולדת של כל המכרים שלו, אם זה לבקר את החניכים שלו בכל קצוות הארץ, אם זה להקדיש ברכה קטנה לכל חייל באגף שלישות כשסיים סיפוח בחטמ"ר שומרון ואם זה בלשמור לי בצד כל מיני מאכלים שאני אוהב בלי שיראו".

בעת לימודיו בירושלים התגייס עידן לצה"ל כעתודאי, ובמקביל ללימודים אלו החל בלימודי תואר ראשון בחוג למשאבי אנוש ובחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה.

ד"ר אורן מאיירס, מרצה בכיר בחוג לתקשורת באוניברסיטת חיפה, הכיר את עידן בשנתו השלישית והאחרונה בלימודים ובמסגרת העבודה בה הוא התמחה במחלקת שיווק, יחסי ציבור ופרסום של קבוצת "מכבי חיפה" בכדורסל. אורן מספר שהתרשם מאישיותו הכובשת, מהחן הטבעי שלו ומחוש ההומור שניחן בו, והוסיף כי בחייו הקצרים הצליח להאיר חיוכים רבים על פניהם של אנשים, בכל אשר פנה. במכתב המלצה שנתן לו כתב: "ביצע את עבודתו ברצינות, במסירות ובכישרון, וזכה לשבחים רבים מאת מעסיקיו בספורט".

בשנות לימודיו כעתודאי עבר עידן טירונות צבאית וקורסי המשך, בהם קורס קצינים. לאחר שסיים קורס קצינים כחניך למופת הוא שובץ למשך עשרה חודשים בחטיבה מרחבית שומרון, שם סיים בהצלחה קורס קמ"א (קצין מקצועי אקדמי).

מאי, מפקדת הצוות שלו בקורס קצינים, מספרת: "מה שייחד את עידן היה הלב הרחב שלו, האהבה שלו לאנשים סביבו, הנועם, האדיבות והעזרה. כל מי שהיה סביבו חייך תמיד... הכול הסתכלו עליו כמדריך לחיים, כאיש שיחה בעל ידע נרחב ובינה, כחבר שניתן לפנות אליו ותמיד בעל אוזן קשבת, כאדם מדהים". אלמוג, צוערת מהצוות, העידה כי היה בחור רציני ומשקיע, מי שחושב על הפרטים הקטנים ביותר ולא שוכח כלום. עוד הוסיפה כי "ביצע כל משימה שקיבל על הצד הטוב ביותר ותמיד עם חיוך על הפנים, רוגע וקור רוח... עידן טבע את חותמו ונתן מעצמו להמון אנשים".

כך כתב עידן על תפיסת הפיקוד שלו: "באופן כללי, אני סבור כי המפקד הזוטר ביותר בצה"ל הוא המפקד החשוב ביותר, כיוון שנמצא בממשק הגדול ביותר עם הצבא האמיתי, החיילים הפשוטים. נטל האחריות רובץ עליו - מה שהמפקד יקרין לחייליו זה מה שהצבא ייתפס בעיניהם, ומבחינתם המפקד הוא הצבא... להשקפתי, המפקד צריך לעמוד בציר שבין הורה/מחנך לבין חבר. אסור שייטה לצד אחד יותר מדי, אלא ישמור על איזון עדין, שניתן להגדירו כ'אח גדול'. מפקד=אח גדול...

כך אני שואף לפקד - מצד אחד מעין הורה או מחנך, שידריך וינחה לגבי מה נכון ומה ראוי לעשות, יתווה דרך וינחיל ערכים מתוך אחריות וידיעה כי החייל נמצא תחת חסותו. לחנך לאהבת הארץ, לידיעת המורשת של העם היהודי, לרוח צה"ל ולמורשת הקרב שלו. גם מבחינה פיזית ומקצועית אני רוצה להיות שם בשביל החייל, בכל אשר יזדקק או יחפוץ... מצד שני, אני שואף לפקד גם כמו חבר. להקשיב לבעיות האישיות שלהם כחבר, מייעץ ותומך, להזדהות, לשתף, לסייע, לזכור כי אהבה הדדית, כבוד וחברות יובילו כל יחידה להישגים טובים, ינחילו אווירה טובה ויועילו לכולם - לחיילים, למפקדים, ליחידה. שילוב עדין ונכון בין 'הורה/מחנך' לבין 'חבר' - שמגולם בדמות של 'האח הגדול' - הוא לדעתי דרך הפיקוד הטובה ביותר".

באוקטובר 2010, לקראת תום לימודיו, שובץ עידן לתפקיד קצין שלישות בגדוד קשר בבירנית, אוגדה 91 שבגבול הצפון. הוא מילא את תפקידו על הצד הטוב ביותר, כהרגלו. כך גם העידו חבריו ששירתו לצדו.

הכתיבה הייתה נדבך חשוב בחייו של עידן. הוא שילב בה קודש וחול ובקיאות בתחומי עניין רבים. בתיכון הוא היה אמון על הכנת ספר המחזור, בירושלים שימש ככתב ועורך בביטאון "תהודה" של המרכז האקדמי, אחר כך כתב גם בעיתון הסטודנטים של אוניברסיטת חיפה לענייני אקטואליה, תרבות וספורט. הוא המשיך בדרכו זו גם כשהגיע לצבא, כאשר כתב את ספר המחזור ואת ה"שלישתון" בקורס קציני שלישות.

כך סיכם עידן בעיתון הסטודנטים חלק מתובנותיו מהאוניברסיטה: "למדתי שאותן תיאוריות ירדפו אחריך לאורך כל הקורסים בתואר... למדתי שעל כל תיאוריה שנשמעת הגיונית, יש עשר אחרות שאומרות בדיוק ההיפך. למדתי שבדומה למקור ההשראה שלך, גם המרצה ניזון לא פעם מ'וויקיפדיה'. למדתי שהמרצה לא באמת מתעניין בבעיות האישיות שלך, כמו כל גורם אחר באוניברסיטה... למדתי שלא משנה מה יהיה, תמיד עברי לידר ורמי פורטיס יופיעו לפחות פעמיים בשנה באוניברסיטה. למדתי שההבדל בין 'נס קפה' ל'קפה הפוך' הוא כמה מילימטרים של קצף, ממש כמו שההבדל היחיד בין אומְלֶט לחביתה הוא בסך הכול עשרים שקל..."

כך תיאר את עצמו כקצין שלישות: "הוא מתגורר בצפון הטוב והרחוק / את החיוך מפניו קשה מאוד למחוק / בעל ידע כללי רחב, מבין כמעט בהכול / אוהב מאוד לצחוק, לשיר 'יה חביבי' וכמובן לאכול / סיפורים ודברי תורה הוא מנסה איכשהו בדבריו לשלב / ובשיעורים – ליד המזגן הוא תמיד מתיישב". וכך תיאר את העתיד שצפה לעצמו: "אני בעוד עשר שנים: הדובר של פיקוד צפון. ואם לא – הסֶנטר של נבחרת ישראל בכדורסל, היורש של עידו קוז'יקרו".

סגן עידן כהן נפל בעת מילוי תפקידו ביום כ"ג בטבת תשע"א (30.12.2010). בן עשרים ושתיים בנפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין הצבאי בקריית שמונה. הותיר הורים ושלושה אחים.

על מצבתו כתבו בני משפחתו את הפסוק: "מצא חן ושכל טוב בעיני אלֹהים ואדם" (משלי ג' פסוק ד').

עידן מונצח באנדרטת חיל השלישות בבסיס תל השומר.

לזכרו של עידן הוקדש סרטון המביא תמונות וקטעי וידאו מתחנות חייו וביניהם שזורים סיפורי קרוביו ואנשים אחרים שנסיבות חייהם הפגישו אותם איתו - על טוב ליבו, על חוש ההומור שלו, על הישגיו, על האינטלקט המבריק שלו ועוד.

בפתיח לסרטון, הניתן לצפייה ביוטיוב, נכתב: "עידן היה תופעה ייחודית ונדירה בנוף. הוא היה טיפוס בעל לב גדול וחם ונפש גדולה יותר. קורות החיים שלו מכילים הישגים ופעילויות השמורים בדרך כלל לבני חמישים-שישים. הכול בגדול. הכול בהצטיינות. הכול בענווה".

להנצחת עידן נפתח דף פייסבוק אשר מכיל סרטונים ותמונות שלו, צילומי פתקים שכתב בכתב ידו, כתבות שפרסם כעורך עיתון במהלך לימודיו, דברי זיכרון והודעות על אזכרות.